כך על פי מחקר פדיאטרי שעקב בין השנים 1991-2014 אחר 3,290 צאצאים של נשים שסבלו מהשמנת יתר בתקופת ההיריון והשווה את נתוניהם לצאצאים שנולדו לאימהות ללא השמנת יתר.
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהמרכז הרפואי סורוקה גילו, במחקר ישראלי חדש (2020) שפורסם בכתב העת המדעי Archives of Gynecology and Obstetrics, כי מצב של השמנת יתר של האם במהלך ההיריון, עלול להוביל לבעיות נוירו-פסיכיאטריות אצל ילדיהן.
תוצאות המחקר תומכות בממצאים ממחקרים קודמים, שהעלו כי עוברים שנחשפו טרום הלידה להשמנת יתר, למחלות מטאבוליות כגון סוכרת ויתר לחץ דם ולתזונה לא בריאה של אימהותיהן, סבלו בטווח הארוך מבעיות שונות בעלות אספקטים התנהגותיים ופיזיולוגיים.
אילו סיבוכים של הצאצאים מקושרים להשמנת יתר של האם?
במהלך תקופת ההיריון, השמנת יתר מציבה אתגר משמעותי במיוחד, מאחר והיא מהווה גורם סיכון ידוע עבור האם, העובר והתינוק. בראייה לטווח ארוך, השמנת יתר במהלך ההיריון נמצאה כמקושרת לבעיות קרדיווסקולריות, לסיבוכים בעיניים – בפרט רטינופתיה סוכרתית (בעיה בכלי דם זעירים המזינים את הרשתית שעשוי לגרום לעיוורון) ואפילו לממאירויות כגון סרטן השד והשחלות, אצל הצאצאים.
במהלך 30 השנים האחרונות, השכיחות של השמנת יתר וגם של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות גדלה בשיעורים גבוהים, ומחקרים אפידמיולוגיים (מחקרי תצפית ברמת האוכלוסייה) הראו כי היריון במשקל יתר וסיבוכים מטאבוליים מעלים את הסיכון להפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD), הפרעות על הרצף האוטיסטי, חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעות אכילה וכן ליקויים קוגניטיביים אצל הצאצאים.
מדוע השמנת יתר גורמת לבעיות נוירו-פסיכיאטריות אצל הצאצאים?
מחקרים במודלים של השמנת יתר בבעלי חיים הראו, כי דיאטה עתירת שומן שהתבטאה בהשמנת יתר בתקופת ההיריון, גרמה לשינויים קבועים מבחינה התנהגותית ולליקויים קריטיים ברשת העצבית של הצאצאים. הסיבה לכך נעוצה בכך שבמהלך התפתחותם, הצאצאים נחשפו לרמות גבוהות של רכיבי תזונה (כגון חומצות שומן וסוכר), של הורמונים (כגון לפטין ואינסולין) ושל גורמי דלקת, עקב השמנת היתר של האם. רכיבים אילו, כך מסתבר, עוברים דרך השיליה אל מחזור הדם של העובר ותוך כך גורמים לשינויים קבועים בוויסות העצבי-הורמונלי והם אף משפיעים לצמיתות על הדרך בה המוח מתפתח. בין היתר חומרים אלו גורמים לליקוי ברשת העצבית שאחראית על וויסות ההתנהגות, וכפועל יוצא – הם מעלים את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות שונות.
מה בחן המחקר הישראלי ומהן מסקנותיו?
בהתחשב בעובדה ששכיחות ההשמנה באוכלוסיית הנשים ההרות גדלה מאוד במהלך השנים האחרונות, וכי לפחות 70 אלף תינוקות בישראל נולדים מדי שנה לאימהות שנמצאות בעודף משקל והשמנת יתר, מטרת המחקר הישראלי הנוכחי היתה לבחון אספקטים נוירו-פסיכיאטריים אצל ילדים ישראלים שאימהותיהם סבלו מהשמנת יתר במהלך הריונן.
המחקר עקב אחר הילדים, מלידתם ועד הגיעם לגיל 18, במטרה להסיק על ההשפעות ארוכות הטווח של השמנת יתר בתקופת ההיריון, במישור הנוירולוגי-פסיכיאטרי. המחקר השווה בין שתי אוכלוסיות של נשים הרות: נשים עם השמנת יתר לעומת נשים שלא נכללו בהגדרה של השמנת יתר, והוא כיסה 242,342 לידות בין השנים 1991 -2014 בבית החולים סורוקה. מתוכן, 3,290 לידות היו של נשים עם השמנת יתר.
כך נמצא, כי בקרב קבוצת הילדים שנולדו לאימהות עם השמנת יתר היה שיעור גבוה יותר של אשפוזים על רקע נוירו-פסיכיאטרי בתקופת הבגרות, וכן שכיחות גבוהה יותר של מצבים כגון הפרעות על הרצף האוטיסטי ובעיות פסיכיאטריות, בהשוואה לילדים שנולדו לנשים ללא השמנת יתר.
מהי מסקנת המחקר?
החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי השמנת יתר בתקופת ההיריון מהווה גורם בפני עצמו להפרעות נוירו-פסיכיאטריות כרוניות אצל הצאצאים. מסיבה זו, טוענים החוקרים, יש חשיבות רבה גם לחינוך מקדים של נשים וגם לקבלת ייעוץ פרטני על ידי אנשי מקצוע, תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים להפחתה במשקל טרום הכניסה להיריון ולשמירה על משקל תקין במהלכו.
לסיכום, אמנם נראה כי המחקר מציג נתונים מדאיגים במיוחד עבור נשים הסובלות מהשמנת יתר, אולם חשוב לדעת שלא מדובר בגזירת גורל, וכפי שציינו החוקרים, נשים אלו זקוקות לליווי מקצועי צמוד, כדי להפחית במשקל טרם הכניסה להיריון וכדי לשמור על עליה תקינה במשקל במהלך תקופת ההיריון. מטרה זאת ניתן להשיג באמצעות ליווי של דיאטנ/ית קליני/ת ושל אנשי מקצוע נוספים, לרבות מתחום הטיפול ההתנהגותי והרגשי, שיפעלו במשותף ויסייעו להקפיד ולהיצמד לתפריט בריא, לשם מניעת עלייה מוגזמת במשקל וסיבוכים אצל האם, העובר והתינוק – הן בטווח הקצר והן בראייה עתידית.
