השמנת יתר נחשבת כיום לבעיה שתוקפת בכל העולם, בעיקר המערבי. תופעה זאת של עלייה מוגזמת במשקל הגוף מתרחשת כבר בגילאים מוקדמים והיא מביאה לשורת בעיות בריאות נלוות. זאת ועוד, יש הקושרים את ההשמנה גם עם ירידה כללית באיכות החיים ועם הופעת ירידה במצב הרוח וירידה רגשית.
לכל אלה יש השפעת יתר כאשר מדובר באנשים הסובלים מלכתחילה ממגבלה רפואית או בריאותית. דווקא משום כך, חשוב לעשות יותר בכדי להפחית את ההשמנה גם בקרב אנשים בעלי מוגבלות.
מוגבלות, השמנה ואיכות חיים
לא כל אדם בעל מוגבלות גופנית (ולעיתים גם רגשית) חייב להיות בעל עודף משקל. גם לא כל אדם בעל מגבלה כלשהי חייב בהכרח להיות חסר מודעות לחשיבות ניהול החיים תקינים, אכילה נכונה ותזונה בריאה ומאוזנת.
יחד עם זאת, אין ספק שעבור בעלי המוגבלויות קיים קושי מובנה לבצע פעילויות התורמות לאורך חיים בריא.
מחקרים מגלים שבעלי מוגבלויות שונות נמצאים גם כבעלי סיכון מוגבר לבעיות השמנה ולכל התחלואה המשנית הנובעת ממנה. כתוצאה מכך, יש לאוכלוסייה זו גם רמת סיכון גבוהה יותר לירידה משמעותית באיכות החיים כפי שזו נמדדת בהתאם למדדים אובייקטיביים.
מחקר אמריקאי שפורסם לא מזמן ביקש להתחקות אחר הקשר בין בעיית השמנה בקרב בעלי מוגבלויות ובין איכות החיים הכללית שלהם (כל זאת, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית).
החוקרים התבססו על קבוצת מחקר שכוללת מוגבלויות שונות כגון חולשת שרירים, נכות בשל פציעה שדרתית, טרשת נפוצה ועוד.
מסקנת החוקרים הייתה שמדדי איכות החיים ואושר בקרב בעלי מוגבלויות שסבלו ממשקל יתר היו נמוכים בהרבה ביחס לאוכלוסיית הבלתי מוגבלים. מכיוון ששליש מבעלי המוגבלויות סבלו מעודף משקל רציני, יש לכך משמעות ברורה.
בעלי מוגבלויות צריכים להפחית במשקלם לא פחות מאשר אנשים בריאים הסובלים מעודף משקל לא רק בשל תחלואה המקושרת למשקל. זאת, על אף ולמרות הקושי של המוגבלים לבצע פעילות גופנית.
פעילות גופנית מתאימה
מוגבלות, כמעט מכל סוג שהוא, מקשה עד מאוד על ביצוע פעילות גופנית כאמצעי המקדם משקל תקין. בנוסף, עצם קיומן של מוגבלויות שונות הוא כשלעצמו גורם חשוב בהורדת מדדי בריאות שונים והעלאת הסיכון למחלות שונות כגון סוכרת, בעיות לב, בעיות בעורקים הכליליים וכדומה. משום כך, מוגבלות מהווה גורם סיכון כפול לפיתוח תחלואה, מעבר לזו המקושרת למגבלה עצמה.
פעילות גופנית ניתן להתאים כמעט לכל אדם בעל מגבלה. אמנם הדבר עשוי להיות מאתגר ולעיתים אף מחייב יותר תעצומות נפש, אבל התמורה הישירה לא תסולא בפז.
אנשי מקצוע מיומנים יכולים לסייע להתאים לאדם המוגבל תוכנית אימון מתאימה, על פי מאפייניו הכלליים, על פי מאפייני המגבלות, על פי רמת עודף המשקל ממנה הוא סובל. נדגיש, שישנם מוגבלים שלכאורה משקלם תקין על פי הנתונים היבשים אבל למעשה רמת השומן שבגופם גבוהה, מעל לרצוי.
כאשר מסת השריר קטנה בשל אי פעילות מספקת, משקל הגוף עשוי להיראות נמוך ותקין בעוד שלמעשה לא כך הוא. במקרים אלה, חשוב לא פחות לקיים שגרה של פעילות מספקת, אירובית ואנאירובית.
פעילות ומצב הרוח
השמנת יתר, בפרט כאשר מוסיפים אליה מוגבלות פיזית ותפקודית, נחשבת לגורם מוביל ביצירת דיכאון ובעיות במצב הרוח. פעילות גופנית מותאמת, בבריכה טיפולית, במגרש האימונים, במכון הכושר, נחשבת לבעלת תרומה מהותית גם לשיפור מצב הרוח.
בזמן פעילות משחרר המוח חומרים טבעיים שמעלים את רמת האושר ושביעות הרצון (חומרים הנקראים אנדורפינים). להיבט זה, ביחד עם שיפור מדדי הבריאות והקטנת משקל הגוף, יש תרומה מכרעת לבריאות, לאיכות החיים הכללית, ולמצב הרוח של בעלי המוגבלויות.
