הדעה שתינוקות שמנים הם תינוקות בריאים הופרכה במספר גדול מאוד של מחקרים. על פי מחקר שנעשה נקבע כי מדד BMI יכול לנבא מראש אם תינוקות או פעוטות יסבלו מעודף משקל בבגרותם כבר בגיל חודשיים.
זאת ועוד, עבור תינוקות וילדים הסובלים מהשמנת יתר, גדולים הסיכויים לפתח מחלות כליליות ובעיות בריאות ניכרות יותר בגילאים בוגרים.
על רקע דברים אלה, פורסם בעת האחרונה מחקר חשוב מאין כמוהו. מחקר זה עוסק במדד BMI (מסת הגוף) ככלי אפשרי חשוב לניבוי הסיכון להשמנת יתר הצפוי בגיל שנתיים, וזאת בקרב תינוקות שזה עתה מלאו להם חודשיים ימים.
שני מדדים מקובלים
מרבית החוקרים תמימי דעים שמשקלם של תינוקות בני למטה מגיל שנתיים לא מהווה עדיין מדד טוב להערכת סיכוני תחלואה בגילאים מבוגרים יותר. עם זאת, האפשרות להעריך את המשקל הצפוי בגיל שנתיים כבר חשוב הרבה יותר. יש לכך השפעה מהותית על הבריאות ועל המשקל בגילאים מתקדמים ובהמשך החיים.
ביצוע הערכה של משקל בצורה מדוקדקת יוכל להוביל לנקיטת פעולה במקרה הצורך. העובדה שתינוקות רבים סובלים מעודף משקל כבר בגיל של כמה חודשים מחייבת, אם כן, שימוש במדד שיוכל להעריך את הסיכון לעודף משקל משמעותי בגיל מתקדם יותר (שנתיים ויותר). לצורך כך ניתן לעשות שימוש בשני מדדים אפשריים:
- מדד WFL – מדד המעריך את מקומו של התינוק ביחס לבני גילו על פי נתוני משקל ואורך הגוף.
- מדד BMI – מדד מסת הגוף, היחס בין המשקל לגובה בריבוע. בקרב תינוקות, יש משמעות לתוצאה על פי אחוזונים.
השאלה היא איזה מבין המדדים הללו יהיה טוב יותר בחיזוי מצב של השמנת יתר לגילאי שנתיים ומעלה. בחירה במדד היעיל יותר תספק מענה טוב לשאלה איזה תינוק צפוי באמת לסבול מהשמנת יתר בהמשך וכן מתי יש לנקוט צעדים ממשיים מוקדם ככל האפשר.
BMI מגיל צעיר
תוצאותיו של מחקר שפורסם בעת האחרונה מראות שמדד BMI עדיף באופן כמעט גורף על השימוש במדד WFL הנהוג בקרב תינוקות. על מנת לבדוק את יעילות השימוש בשני המדדים לקחו עורכי המחקר קבוצה גדולה מאוד של תינוקות, שגילם חודשיים.
מספר התינוקות שנבדקו עולה על שבעים אלף במספר, מהם כאלה שנולדו לפני עשור ואחרים, שנולדו בתאריכים מאוחרים יותר.
לדברי החוקרים, כשליש מהתינוקות בני החודשיים שהיו בעלי מדד BMI גבוה סבלו מהשמנת יתר בגיל שנתיים ימים.
BMI גבוה לעניין זה נקבע כתינוקות שהיו באחוזון השמונים וחמש ומעלה. לעומת זאת, המדד שקושר בין אורך גוף לבין משקל הניב תוצאות פחות טובות. רק כ-20% מאלה שהוערכו כבעלי סיכוי לפתח השמנת יתר כבר בגיל שנתיים אכן נרשמו כבעלי משקל יתר בגיל זה.
יש לציין שכאשר נדגמו התינוקות בעלי מסת הגוף הגבוה ביותר, דהיינו אלה שמדד BMI שלהם היה מצוי באחוזון שמעל תשעים ושבע, התוצאות היו מאלפות עוד יותר.
במקרה זה, קרוב ל-50% מהתינוקות אכן סבלו מעודף משקל בגיל שנתיים. שימוש במדד משקל ואורך גוף הניב תוצאות הרבה פחות טובות, עם הצלחה בניבוי לעודף משקל בגיל שנתיים של פחות משלושים אחוזים.
טוב, אך לא מושלם
ראוי לשים לב שגם מדד BMI לא יכול לספק תשובה מלאה לשאלה איזה תינוק שמנמן עשוי להפוך לפעוט שמן. עם זאת, זהו בהחלט ציון חשוב, טוב באופן מובהק ממדד מקובל לקשר בין משקל לאורך גוף בקרב תינוקות. עבור ההורים, מדד מסת הגוף של התינוק בהחלט יכול להוות תמרור אזהרה וזרז לקבלת ייעוץ תזונתי. המדד החלופי הרבה פחות יעיל מכפי שהיה מקובל להעריך עד כה.
