מערכת העיכול של בני האדם, בדומה למערכת העיכול בקרב בעלי חיים אחרים, זקוקה לחיידקים ידידותיים בכדי לפעול באופן תקין. במעיים ניתן למצוא חיידקים בכמות רבה במיוחד, ואין זו הגזמה לומר שישנם אלפים רבים של חיידקים החיים, שחלקם משתתפים בתהליך העיכול.
לצד פעילותם של חיידקים מזיקים שעלולים לחדור למעיים ואשר מתגלים כאיום, מסתבר שגם חיידקים ידידותיים וחשובים עשויים להיות מעורבים בתהליכים שליליים הקשורים בהשמנה. ממצאים חשובים התגלו לאחרונה בהקשר זה, במחקר שנעשה בעכברים. מנגנונים דומים בהחלט אפשר שמתקיימים גם במעיים שלנו, בני האדם.
הקשר בין חיידקי מעיים והשמנה
עד לפני מספר שנים, לא היה יודע על קשר, ולו קלוש, בין מחלות כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם לבין אותם החיידקים שפועלים במעיים. הדבר השתנה לאחר שמספר מחקרים גילו שבקרב עכברים, קיומם של חיידקי מעיים מסוימים עשוי להיות מעורב בעליה משמעותית במשקל. ההבנה שקיים קשר בין חיידקי מעיים והשמנה בקרב עכברים הביאה לקיום מחקרים בקרב בני אדם, שתוצאותיהם תומכים בשלב זה בהשערה שבהחלט קיים מנגנון דומה.
ניתן להוסיף לכך את העובדה שהתגלה שטיפולים רפואיים שנקראים "השתלת צואה" משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעיים באופן שמסייע לטיפול בסוכרת. בעתיד, השאיפה היא שיפותחו טיפולים מוצלחים גם למניעה וטיפול בהשמנה.
חומצת שומן וחיידקי מעיים והשמנה
בשלב זה, טרם הופקו תוצאות מספקות ממחקרים מדעיים בנוגע לחיידקי מעיים והשמנה, כדי שניתן יהיה לדעת באופן מדויק כיצד ובאיזה האופן משפיעים חיידקי מעיים על השמנה בקרב אנשים. מחקר עדכני, יתכן שגילה כמה דברים משמעותיים, בזכות גילויים בדבר חיידקי המעיים והשפעתם על מערכת העצבים ועל חומצות שומן מסוימות.
חומצת השומן אצטט נמצאה במחקרים מסוימים כבעלת קשר להשמנה. מחקרים אחרים דווקא מצאו שיש לה קשר לירידה במשקל. התוצאות הלא ברורות הללו נבעו מכך שטרם נחקרה החומצה הזאת כפי שהיא פועלת ברקמות בגוף. במחקר החדש, במקום למדוד את רמת חומצת שומן זו בדגימות דם או בצואה, הצליחו למדוד את השינויים בכמות החומצה בגוף. מה שמצאו החוקרים בקרב חולדות נחשב לגילוי משמעותי במיוחד.
כאשר סיפקו לחולדות תזונה בעלת אחוזי שומן גבוהים חלה עליה בחומצת השומן אצטט בשני אתרים – במוח (מערכת העצבים המרכזית) וכן במערכת העיכול. בעקבות עליה בחומצת השומן הפכו החולדות לבעלות תיאבון מוגבר והחלו לצרוך יותר מזון. החולדות השמינו, חלו הפרעות הקשורות באינסולין והכבד הפך שומני.
אלה הם סימנים הדומים למה שמתרחש בקרב חולי סוכרת בשלביה הראשוניים וכך גם בקרב אנשים בעלי סיכון למחלות לב. ממצא מעניין נוסף שהתגלה – כאשר הורידו את אוכלוסיית חיידקי המעי בדרכים שונות (כגון הסרת המעי בניתוח, מתן תרופות אנטיביוטיות) חלה ירידה ברמת האצטט.
חיידקי מעיים והשמנה – מנגנון הרעב והשובע
החוקרים לא הסתפקו בתוצאות, שמזון שומני מעלה את רמת חומצת השומן אצטט ובהמשך מביא להשמנה. החולט לבדוק האם נוצר שיבוש מתמשך במנגנון הרעב והשובע. החוקרים בדקו את השפעת חומצת השומן על פעילות עצבית פאסיבית, שפי שמתקיים בזמן מנוחה וכפי שבא לידי ביטוי במנגנון הרעב והשובע.
במחקר נמצא שאכן, השפעת חומצת השומן ממשיכה לאורך זמן, ויוצרת שיבוש גם בפעילות הורמון המעורב בתחושת הרעב. זהו הורמון שתפקידו לעודד אכילה, כך שנראה שפעילות חיידקי המעיים עובדת באופן הבא: צריכה של מזון שומני מביאה לעליה בחומצות השומן. מתרחשת השמנה, ועליה בתחושת הרעב.
צריכה נוספת של מזון שומני מספקת דלק להמשך התהליך, במעין היזון חוזר. לאחר שיושלמו ניסויים מתאימים בקרב בני אדם, בהחלט יתכן שניתן יהיה למצוא מענה לעצירת התהליך. התמקדות בפעילות חיידקי המעיים תוכל, אולי, להיות הפתרון הנכון לבעיית ההשמנה בעולם.
