סוכרת סוג 2 (Type 2 diabetes) היא תופעה הקשורה בשילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים. במאמר שלפניכם נפרט אודות הקשר של מחלת הסוכרת להשמנת יתר שכן כיום ידוע שהשמנת יתר מהווה גורם סיכון עצמאי לחלות בסוכרת סוג 2.
ניתן להבין את רזי הקשר בין השמנת יתר לסוכרת סוג 2 כבר מהיכרות קצרה עם הפתופיזיולוגיה של מחלת הסוכרת: סוכרת סוג 2 נגרמת על ידי הפרעה בזוג מנגנונים מרכזיים – הפרעה בפעילות האינסולין על השומן, השריר והכבד (איברי המטרה) והפרעה בייצור האינסולין והפרשתו מתאי בטא בלבלב.
רקמת השומן היא רקמה בעלת פעילות מטבולית משמעותית ביותר וזאת בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר. בין היתר עלייה ברקמת השומן גורמת להתפתחות של תנגודת לאינסולין בתאי הגוף, ההפרעה המרכזית המובילה להתפתחות של מצב טרום סוכרתי ובסופו של דבר לסוכרת סוג 2. עם זאת, מחלת הסוכרת תופיע רק אם בנוסף לתנגודת לאינסולין תתפתח גם כן הפרעה בהפרשת האינסולין.
השמנת יתר וסוכרת סוג 2 בילדים
בעשורים האחרונים השכיחות של השמנת יתר בקרב ילדים בארצות הברית עלתה בלמעלה ממאה אחוזים: בין השנים 1971-1974 שיעור הילדים בעלי משקל יתר בין גיל שנתיים לגיל חמש היה 5% בלבד ואילו בין השנים 2003-2004 שיעור זה הגיע ל- 13.9%. בקרב בני נוער המצב חמור אף יותר שכן בין השנים 1971-1974 שיעור ההשמנה במתבגרים בארצות הברית עמד על 6.1% ואילו בשנים 2003-2004 עלה שיעור זה לכדי 17.4%.
כיום ידוע שהשמנת יתר מהווה את הגורם המשמעותי ביותר לסוכרת סוג 2 בילדות ולפיכך אין זה פלא שהעלייה בשכיחות של השמנת היתר מקבילה לעלייה בשכיחות של סוכרת סוג 2. במחקר שבדק את הקשר בין השמנת יתר לסוכרת סוג 2 בילדות באזור סינסנטי בארצות הברית נמצא כי מקרב כלל הילדים שאובחנו כסובלים מסוכרת, מאה אחוז מהילדים שסבלו מסוכרת סוג 2, סבלו במקביל מהשמנת יתר.
ניתן לעצור את התקדמות המחלה על ידי שינוי אורח החיים
את ההתפרצות של מחלת הסוכרת (סוג 2) מקדים מצב הנקרא באופן טבעי "המצב הטרום סוכרתי". מצב זה מאופיין בערכי סוכר גבוהים מהנורמה, שעדיין לא מספיקים בשביל לקבוע כי הנבדק סובל מסוכרת סוג 2. ישנם חילוקי דעות בין האגודה האירופאית לחקר הסוכרת לבין האגודה האמריקאית לסוכרת בנוגע לערכי הסף לאבחון של מצב טרום סכרתי, אך בגדול ערכי סוכר בצום הנעים בין 100/110-125 מאפשרים לאבחן מצב זה.
מאחר ומצב זה אינו מצב סוכרתי, הרי שלרוב לא נהוג להתחיל טיפול תרופתי בשלב זה אם כי נהוג בהחלט להנחות את המטופל לבצע שינויים באורח החיים שלו, על מנת למנוע את ההחמרה של המצב לכדי סוכרת סוג 2. סך הכול נקבעו עד כה חמישה יעדים עבור מטופלים הנמצאים במצב טרום סוכרתי, הרלוונטיים להשמנת יתר להלן:
- ירידה במשקל של יותר מחמישה אחוז ממשקל הגוף ההתחלתי.
- תכולת שומן בתפריט היומי הנמוכה משלושים אחוז מסך הקלוריות.
- השומן הרווי בתפריט צריך לתרום פחות מעשרה אחוז לסך כול הקלוריות.
- יש לצרוך חמישה עשר גרם סיבים תזונתיים עבור כל אלף קלוריות לפחות.
- יש לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית במשך ארבע שעות מדי שבוע לכל הפחות.
מבין הנחקרים אלו שהצליחו לעמוד ביעדים אלו בצורה הטובה ביותר, הדגימו את האחוז הנמוך ביותר של התפתחות סוכרת סוג 2. במטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר יש לשקול התחלה של טיפול תרופתי כבר במצב הטרום סוכרתי.
