השמנת יתר כרונית עלולה להיגרם כתוצאה מזיהומים המופעלים על ידי חיידקים במעיים, כלומר, מצב זה מוביל לזיהום אפשרי. חוקרים מאוניברסיטת ייל דיווחו בינואר 2012 בכתב העת Nature, על מחקר שבוצע על עכברים, שתוצאותיו מראים שהשמנת יתר מופעלת כתוצאה ממשפחת חלבונים המשנים חיידקים בבטן.
מחקר זה התבסס על מחקר קודם מאוניברסיטת ייל, שמצא חוסר איזון מיקרוביאלי זהה, המגביר את הסיכון למחלות מעיים כגון קוליטיס.
מחקר נוסף שנערך על ידי גסטרואנטרולוגים בקליפורניה, בראשות ד"ר שוויימר, טוען שקיים קשר בין וירוסים לבין השמנה בבני אדם. חשוב לציין כי מחקר זה אינו שולל חוסר פעילות גופנית או אכילת יתר כגורמים להשמנה. החוקרים בדקו את האפשרות לפיה וירוס AD-36 נחשב ל"גורם סביבתי" התורם לשיעורים הגוברים של השמנת יתר.
השמנת יתר מדבקת – מהלך המחקר באוניברסיטת ייל
החוקר הבכיר ריצ'רד א. פלייבל, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל, פרסם בהודעה לעיתונות ממצאים לפיהם הכנסת עכברים בריאים לתא משותף עם עכברים הסובלים מחיידקים במעיים, הובילה לפיתוח רגישות להשמנת יתר בקרב העכברים הבריאים.
תקוות החוקרים היא כי ממצאים אלו עשויים בסופו של דבר להוביל לפיתוח טיפול בבני אדם. החלבונים האחראים למחלה נקראים inflammasomes, והם מפעילים את המערכת החיסונית של הגוף. הם משמשים אף כחיישני רגולטורים של סביבת החיידקים במעיים.
יסודות המחקר מקליפורניה
הווירוס Adenovirus 36 שייך למשפחת adenoviridae, הכולל מספר וירוסים אחרים הידועים כגורמים למחלות אנושיות. משפחת וירוסים זו עלולה להדביק את קרומי העיניים, מערכת הנשימה, מערכת השתן והמעיים.
וירוסים אלו ידועים ביכולתם לגרום למחלות בדרכי הנשימה בקרב אנשים, אך עלולים אף להדביק בעלי חיים כגון קופים ומכרסמים. ייחודיות וירוס AD-36, היא היכולת להדביק תאי שומן.
במחקרי מעבדה שהתבצעו על בעלי חיים כגון עכברים, תרנגולות, חולדות וקופים הנגועים בנגיף, הם סבלו מהשמנת יתר למרות הקפדה על שגרה קבועה של תזונה והתעמלות. חיות אלו נמצאו כבעלות כמות מוגברת של שומן גוף, מהסוג המקיף איברים פנימיים.
מהלך המחקר
ד"ר שוויימר התמקד במחקרו על השפעת ווירוסים על השמנה בילדות. במהלך המחקר החוקרים התבוננו על ילדים בין הגילאים שמונה עד שמונה עשרה. 67 מילדים אלו נחשבו כסובלים מהשמנת יתר, בעוד ש-57 מהם נחשבו כבעלי משקל תקין, בהתאם למדד מסת גופם.
הילדים בעלי אינדקס מסת גוף של 95% ומעלה, סווגו כסובלים מהשמנת יתר. הם עברו בדיקות דם לאיתור נוכחות נוגדנים לנגיף AD-36, בעקבות חשיפה אל הנגיף. מתוך 124 ילדים, 19 מהם נמצאו כנושאים את הנוגדנים. בנוסף, רבע מהילדים עם הממצאים החיוביים של הנוגדנים, סבלו מהשמנת יתר, וארבעה נמצאו כבעלי משקל תקין.
ממצאי המחקר
התוצאות הראו ש-22% מהילדים הסובלים מעודף משקל הראו סימנים לנוכחות נוגדני AD-36, בניגוד לשבעה אחוזים מהילדים שנמצאו כבעלי משקל תקין לאחר ההידבקות בנוגדנים. הילדים עם הנוגדנים החיוביים היו שמנים בחמישים קילוגרמים בהשוואה לילדים שנבדקו ונמצאו עם תוצאות שליליות לנוגדנים.
בנוסף, ילדים שמנים שנחשפו לנוגדנים, נמצאו במשקל של 35 קילוגרמים יותר בהשוואה לילדים שמנים שלא נחשפו לנוגדנים, והיקף המותניים הממוצע שלהם היה גדול. מחקרים קודמים הראו כי שלושים אחוזים מהמבוגרים השמנים
, ועשרה אחוזים מהמבוגרים בעלי משקל תקין, נושאים את הנוגדנים AD-36.
גם המתנגדים לתיאוריה זו הביעו את דעתם. במחקר שנערך בינואר 2015, בקרב שלוש מאות אנשי צבא בארצות הברית, הם נבדקו לנשיאת הנוגדנים AD-36. בקרב מספר שווה של משתתפי המחקר, שמנים ורזים, 34% מהם נדבקו בנוגדנים. יחד עם זאת, ד"ר ריצ'רד אטקינסון, אנדוקרינולוג באוניברסיטת וירג'יניה, דוחה ממצאים אלו, ומסביר כי לאנשי צבא יש "תמריצים" לפקח על משקלם, בניגוד לאדם הממוצע.
