קושי נפשי יכול להתבטא בצורות שונות, כאשר פעמים רבות אנו נתקלים בהן בתצורות התנהגותיות, פיזיות, אישיותיות ונפשיות כאחד. אחד מסוגי ההפרעות אשר אותותיו ניכרים בכל אספקטים אלו הינו הפרעות אכילה.
במצב זה, האדם הסובל מפתח עיסוק קיצוני במראהו החיצוני והקשר בינו לבין משקל גופו. דגש זה מאופיין בהחמרה קיצונית בכל נושא המזון והאכילה, ופעמים רבות מלווה בכאב נפשי עמוק וחרדה.
הפרעת אכילה הינה תופעה נפוצה ביותר, לרוב בקרב נערות ונשים בגילאים שונים. זוהי תופעה נפוצה בכל קשת האוכלוסייה, ללא קשר רב לרקע תרבותי או מעמד סוציואקונומי. כמו כן, זהו סוג ההפרעות אשר במצבן החמור מגיע עד למוות באחוזים יחסית גבוהים (כ-10-17%), וגם במקרים קיצוניים פחות מותיר נזקים קשים בגוף הסובל.
התפתחותה של הפרעות אכילה
בחברה המודרנית, אנו נתונים תמיד תחת זכוכית מגדלת חברתית אשר בוחנת כל צעד ופעולה שאנו עושים. מראה חיצוני, ובעיקר רזה וחטוב, הפך להיות סוג של אידיאל נורמטיבי בעיקר בקרב צעירים ובני נוער, והלחצים החברתיים המופעלים סביב תדמית זו הינם עצומים.
עם זאת, קשה להפנות אצבע מאשימה כלפי גורמים סביבתיים כאשר מדובר בהפרעות נפשיות, וזאת בעיקר מאחר ובסופו של דבר ישנו האדם הסובייקטיבי אשר לוקח החלטה, מודעת או לא, כיצד להגיב או לפעול אל מול אותם לחצים חברתיים. הפרעות אכילה אינן שונות במובן זה.
כאשר אדם חש כי הוא נתון תחת לחץ מתמיד להיות יפה ורזה, עם הצורך העז להיות נאהב ומקובל לעיתים הוא עלול לנקוט בפעולות בכיוון זה כגון: דיאטות שונות, פעילות ספורטיבית והימנעות מדברי מתיקה.
התנהגות זו הינה חלק שגרתי מחיי רובנו, בשלב זה או אחר בחיים, ואכן יש לך יתרונות בריאותיים כאשר הם בהלימה לצרכים הביולוגיים של גופנו. אך הפרעות אלה אינן דבר רציונלי, והמניע העומד מאחוריהן אינו זהה לזה אשר עומד מאחורי דיאטה.
הפרעת אכילה איננה תופעה בה אדם מקפיד באופן הדוק על מה הוא אוכל, מתי וכמה, בהינתן ואלו תואמים את הצרכים הביולוגיים של גופו ופעילותו. מה שמייחד הפרעות האכילה מדיאטה נורמטיבית, חמורה ככל שתהיה, היא תחילה שלהפרעת אכילה אין סוף, היא מתמשכת תמיד.
לדיאטה ישנה הגדרת יעדים, ולרוב כאשר אלו מושגים, או קרוב אליהם, הדיאטה נגמרת או מתחלפת בדיאטה מתחזקת למצב הקיים. לעומת זאת, הפרעת אכילה אינה קשורה באופן רציונלי ליעד כלשהו, גם ואם מוצבים יעדים – הם תמיד יוחלפו באחרים וחמורים יותר.
הפרעות מסוג זה, מונעות מתוך צורך עמוק ובלתי ניתן לסיפוק הקשור בתפיסת האדם את עצמו. לא מדובר בעניין רציונלי, והתבוננות במראה לא תציג לאותו אדם את גופו באותו אופן שאנו רגילים לחשוב. הגוף נחווה תמיד כדבר שלילי, בהפרעות אכילה, ועל כן הדיאטה איננה הפתרון, האוכל גם הוא אינו הפתרון, למעשה אלו הם רק מפריעים בדרך ומספקים סיבה נוספת לדחיית הגוף – אף פעם אין זה מספיק.
לטיפול במצבים רפואיים כאלה ואחרים הקמנו מרפאה שיכולה לתת מענה וייעוץ עבור תרופות לירידת במשקל וטיפול הולם בהפרעות אכילה. צרו איתנו קשר.
כיצד לזהות הפרעות אכילה
במובנים של התנהגות, ותמיד ישנו צורך להיות זהירים בכך מאחר והתנהגות איננה בהכרח המדד הנכון לזיהוי, ישנן לא מעט נורות אזהרה אשר יכולות לאותת לנו על בעיה מסוג זה: דיאטות חמורות חוזרות ונשנות ללא הפסקה, דיכאון, חרדה, זעם, התנהגות פוגענית כלפי העצמי (ולעיתים כלפי הסביבה), מחשבות אובדניות וכן מחשבות כפייתיות העוסקות בעיקר במראה חיצוני ובאוכל.
כמו כן, ניתן לראות כי כמויות המזון שאותו אדם אוכל הולכות ופוחתות, או מנגד הולכות ועולות, ללא שליטה. תלווה לכך התנהגות קיצונית סביב כל מרחב האוכל – המטבח, משקל, הליכה לשירותים בצמוד לאכילה, דיבור אובססיבי וקיצוני בנושאי אוכל ומראה גוף וכדומה.
בנוסף להתנהגות, מרכיבים חשובים לא פחות הם הנפשיים והם כוללים מנעד שלם של תופעות נפשיות החל מדיכאון, דרך אגרסיביות וזעם, חוסר שליטה, מצבי רוח משתנים, תפיסת עצמי ירודה עד שנאה עצמית גבוהה, עיסוק מחשבתי כפייתי באוכל או בנושאי מזון, וכדומה.
מבחינה פיזית, נזהה קשת שלמה של בעיות רפואיות אשר ילכו ויחמירו ככל שהאם הסובל לא יקבל טיפול. החל מחולשה כללית, עייפות, בעיות הקשורות במערכת העיכול (מעיים, בטן, וכדומה), ועד מצבי התייבשות, עור יבש, פצעים, שפשופים, נפיחות, בעיות חום ולחץ דם, שינויים הורמונליים ניכרים (בעיות בהתפתחות המינית ובעיות ווסת), נשירת שיער ושיניים, כאבים בגוף, ועוד.
טיפול בהפרעות אכילה
הפרעות האכילה מגוונות, והן כוללות מצבים חמורים וקשים כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה, לצד בעיות והפרעות אכילה פשוטות יותר. באופן כללי, ניתן לומר כי בעיות אלו נוטות להקצין עם הזמן, אם אינן מטופלות בזמן. כך, ככל שתופסים את הבעיה ומטפלים בה בשלב מוקדם יותר – כך ישנו סיכוי גבוה יותר למצוא לה מזור.
הטיפול בהפרעות אלה הינו מגוון ותלוי בחומרת המצב. בהינתן מצב המאפשר זאת, ישנם לא מעט טיפולים המציעים מענה ללא אשפוז, אך כאן יש חשיבות גדולה לעזרה מהסביבה הקרובה כגון ההורים.
במקרים קיצוניים וקשים יותר, ייתכן ויידרש אשפוז של המטופל על מנת לספק את המסגרת הטיפולית הטובה ביותר. אך שוב, מדובר במצבים קשים ולא בכל סיטואציה של הפרעות האכילה בשלבים פשוטים יותר.
אדם הסובל מהפרעות אלה ייתכן ויזדקק לטיפול רפואי, על מנת לעזור ולשקם את גופו, ואף לייעוץ דיאטטי. הגוף צריך לשקם את עצמו מהסיטואציות הקיצוניות של הרעבה או אכילת יתר, וזהו תהליך טיפולי לכל דבר. מאחר והמניע להפרעות אכילה הינו נפשי-פסיכולוגי, ישנו צורך לתת מענה במישור זה לצד פתרון הבעיה הפיזית והתזונתית.
טיפול פסיכולוגי או פסיכואנליטי יבחן את דרכי התמודדות עם המניעים העמוקים והסיטואציה הנפשית המורכבת, אשר בגינם התפתחה ההפרעה כמות שהיא.
שאלות נפוצות
מהן הפרעות אכילה הנפוצות ביותר ומה מאפיין כל אחת מהן?
ההפרעות הנפוצות כוללות אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה כפייתית (בינג'). כל אחת מהן מתבטאת בדפוסים שונים של התנהגויות אכילה והשפעה על הבריאות הפיזית והנפשית.
מהם הגורמים להתפתחות הפרעות האכילה?
הפרעות אכילה יכולות להתפתח ממגוון סיבות, כולל השפעות חברתיות ותרבותיות, גנטיקה, דימוי גוף שלילי, לחץ סביבתי ומתח נפשי.
כיצד ניתן לזהות סימנים מוקדמים של הפרעות אכילה?
סימנים מוקדמים יכולים לכלול שינוי בהרגלי האכילה, עיסוק מוגבר במשקל ובמראה הגוף, ירידה או עלייה חדה במשקל, התבודדות חברתית וירידה ברמת האנרגיה.
כיצד מטפלים בהפרעות האכילה ומהן אפשרויות התמיכה הזמינות?
טיפול בהפרעות אכילה עשוי לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תזונתי וליווי רפואי, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל. קיימים מרכזים מקצועיים, קבוצות תמיכה ומטפלים המתמחים בתחום זה.
