רבים לא יודעים זאת, אך ישנם לא מעט אנשים שלמרות ההקפדה על הדיאטה האידיאלית ולמרות ההקפדה על ביצוע פעילות גופנית אחת ליום לפחות, עדיין לא מצליחים לרדת במשקל.
מדוע כך הם פני הדברים? משום שישנם גורמים להשמנת יתר שנמצאים הרחק מטווח שליטתנו. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר גורמים הורמונליים להשמנה שיכולים לגרום לעלייה במשקל או לחוסר יכולת לרדת במשקל, גם במקרים בהם מקפידים הקפדה יתרה הן על תזונה נכונה והן על פעילות גופנית.
תסמונת קושינג
תסמונת קושינג היא הפרעה הורמונלית הנובעת כתוצאה מהפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מהקורטקס של בלוטת יותרת הכליה. קליפת בלוטת יותרת הכליה מפרישה קורטיקוסטרואידים בתגובה להורמונים המופרשים בבלוטת יותרת המוח ובהיפותלמוס והתסמונת נחלקת למצבים שבהם מקור ההפרשה העודפת של הקורטיקוסטרואידים בהפרשה עודפת של ההורמון ACTH מבלוטת יותרת המוח ולמצבים בהם ההפרשה העודפת של הקורטיקוסטרואידים לא קשורה להפרשה עודפת של ACTH.
ברוב המקרים התסמונת נגרמת כתוצאה מגידול שפיר הנקרא אדנומה, המתפתח בבלוטת יותרת המוח, ההפרשה העודפת של ה- ACTH יכולה להיות תוצאה של גידול סרטני בהיפופיזה ורק בעשרה אחוז מהמקרים ההפרשה העודפת של הקורטיקוסטרואידים אינה קשורה ל- ACTH. במקרים האלה ההפרשה העודפת יכולה להיות תוצאה של קרצינומה של האדרנל, אדנומה של האדרנל, היפרפלזיה של האדרנל ועוד.
התסמינים המרכזיים של התסמונת הם הפרעות בשומני הדם, קרישיות יתר, אי סבילות לגלוקוז או סוכרת, יתר לחץ דם, בצקות, חולשת שרירים, עור דק ושברירי, אקנה וכמובן שגם השמנה מרכזית, עליה במשקל, רקמת שומן עודפת בצוואר האחורי ובגב ופנים עגולות (פני ירח).
היפותירואידיזם
תת פעילות של בלוטת התריס או היפותירואידיזם היא הפרעה הורמונלית שמקורה בבלוטת התריס עצמה (תת פעילות ראשונית), בירידה בהפרשת ההורמון שנקרא TSH (ראשי התיבות של Thyroid Stimulating Hormone) או "הורמון ממריץ בלוטת התריס" (תת פעילות שניונית) או בירידה בהפרשת ההורמון הנקרא TRH (ראשי התיבות של Thyroid Releasing Hormone) או הורמון משחרר תירוטרופין.
יותר מ-99% מהמקרים של תת פעילות בבלוטת התריס מקורם בתת פעילות ראשונית, כלומר בבעיות הקשורות לבלוטה עצמה ופחות מאחוז אחד מהמקרים מקורם בתת פעילות מרכזית, כלומר בבעיות בהפרשת אותות הורמונליים מבלוטת יותרת המוח או מבעיות בהיפותלמוס.
הגורמים להפרעות אלו רבים ומגוונים כשבין היתר חשוב להזכיר את מחלת השימוטו (מחלת חיסון עצמי שבה נוצרים נוגדנים עצמיים נגד בלוטת התריס), שימוש בתרופות שונות הגורמות לתת פעילות בבלוטת התריס, ניתוח להסרת בלוטת התריס, אדנומה בבלוטת יותרת המוח ועוד.
התסמינים של היפותירואידיזם כוללים תשישות, עצירות, אי סבילות לקור, כאבי שרירים, אי סדירות בווסת, הפרעות ריכוז, יובש בעור, עלייה במשקל, יתר לחץ דם, אנמיה ועוד.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר בקרב נשים, המשפיעה על כ-5%-10% מהנשים בגיל הפריון בקירוב. כמו כן תסמונת זו היא בין הגורמים העיקריים לבעיות פוריות בקרב נשים. התסמינים הקלאסיים של התסמונת כוללים בעיות בביוץ, אקנה, הפסקת הווסת, שיעור יתר על רקע עלייה בהורמוני המין הזכריים והשמנת יתר.
הטיפול בתסמונת נחלק לשלושה רבדים: טיפול שגרתי, טיפול לצורך שיפור הפוריות וטיפול המיועד למנוע סיבוכים לטווח ארוך. בין היתר כולל הטיפול שמירה על דיאטה קפדנית, שימוש בתרופות להגברת הפוריות ולהפחתת התנגודת לאינסולין ושימוש בגלולות למניעת היריון על מנת להוריד את רמות הגירוי של רקמת השד והרחם, הנובעות ממנגנון הנקרא unopposed estrogen הגורם לעלייה בסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן הרחם.
