נשים רבות עולות במשקל זמן קצר לפני קבלת הווסת כשבממוצע ניתן לראות עלייה הנעה בין קילוגרם וחצי לשלושה קילוגרמים סך הכול. בדרך כלל העלייה במשקל צנועה יותר בגילאים צעירים ומשמעותית יותר ככל שמתקדמים בגילאים. חשוב מאוד לציין שברוב המקרים מדובר בעלייה במשקל ולא בהשמנה ויש להתעכב על נקודה זו.
הכוונה היא לכך שלמרות שמחט המשקל מצביעה על עלייה של מספר קילוגרמים, עדיין לא מדובר על עלייה במסת השומן. ברוב המוחלט של המקרים ההשמנה הנלווית למחזור נובעת בעיקר מירידה בהפרשת השתן וצבירת נוזלים, הגורמת לנפיחות. כך למשל נשים רבות סובלות לפני ובמהלך הדימום החודשי מנפיחות בקרסוליים, בברכיים, באצבעות, בבטן ובשדיים. במאמר זה לא נתמקד בשינויים ההורמונליים הגורמים לאצירת נוזלים בגוף במהלך המחזור החודשי, אלא בגורמים הקשורים למחזור החודשי, שאכן עשויים לגרום להשמנה אמתית ולא מדומה.
סך הכול כ-75% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מסימפטומים נפשיים ו/או גופניים בתקופה שלפני הדימום החודשי. תופעה זו ידועה ומוכרת בתור "התסמונת הקדם-וסתית". מדובר בתסמונת קצרה, קלה וכזו שאינה פוגעת בתפקוד. במאמר שלפניכם נתמקד בתסמונת דיספורית קדם-וסתית, המופיעה בשלושה עד שמונה אחוזים מהנשים בגיל הפוריות, המקושרת לעלייה במשקל.
הפרעה דיספורית קדם וסתית, קוים לדמותה
הפרעה דיספורית קדם וסתית, PMDD או Premenstrual dysphoric disorder היא תסמונת שרב הנסתר על הגלוי בנוגע לאטיולוגיה שלה. לפי התיאוריה המרכזית הרווחת כיום, נראה כי היא נגרמת כתוצאה מפגיעה בתפקוד של מערכות מוליכים עצביים כמו לדוגמה המערכת הסרטונרגית, הנובעת מתגובתיות לקויה לשינויים ברמות של הורמוני המין פרוגסטרון ואסטרוגן.
התסמונת עלולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בנטייה לרגזנות, עצבנות, חרדה, ירידה משמעותית במצב הרוח, חוסר אנרגיה, קשיי ריכוז, גודש בשדיים ועוד מגוון תסמינים המובילים להפרעה תפקודית או למצוקה ניכרת.
בדרך כלל התסמינים קיימים במרבית המחזורים, מופיעים לאחר הביוץ, כלומר בשלב השני של המחזור, מגיעים לשיא עוצמתם יומיים לפני הדימום החודשי ונעלמים לגמרי עם הופעת הדימום או תוך מספר ימים מתחילת הדימום.
כיצד משפיעה התסמונת על העלייה במשקל?
לצד התסמינים שהוזכרו לעיל, התסמונת מאופיינת בעוד מספר תסמינים שיש בהם כדי להשפיע על העלייה במשקל בטווח הקצר. במקרים בהם הקילוגרמים מצטברים לאורך הזמן, תיתכן השמנה משמעותית לאורך השנים כתוצאה מהעליות הזניחות לכאורה מדי מחזור. להלן התסמינים המרכזיים של התסמונת, שעשויים לגרום לעלייה במשקל:
- הפרעות שינה – כיום ידוע שהפרעות שינה מגדילות את הסיכוי לעלייה במשקל. הדבר נכון הן בנוגע למעט מדי שעות שינה והן בנוגע לשינה מרובה.
- הפרעות תיאבון – ההפרעה גורמת לנשים רבות לחוש עלייה משמעותית בתיאבון ובעקבות זאת מובילה לאכילת יתר.
- תיאבון מוגבר לפחמימות – ככל הנראה על רקע ההפרעות במשק הסרוטונין, נשים הסובלות מהפרעה דיספורית קדם וסתית חוות תשוקה עזה לפחמימות ומשביעות את התשוקה בעזרת בצקים, מאפים וממתקים, התורמים לעלייה במשקל.
- נטייה לדיכאון – במקרים החמורים ביותר ההפרעה גורמת להתפתחות של דיכאון חמור, הנמשך לרוב עד שבועיים לכול היותר. הדיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בחוסר תיאבון וסירוב לאכול אך בקרב חלק מהמטופלות הוא בא לידי ביטוי בתיאבון מוגבר ובצריכה עודפת של מזון.
כיצד ניתן להתמודד עם התסמונת?
הטיפול בהפרעה דיספורית קדם וסתית מורכב מהאלמנטים הבאים:
- SSRIs– תרופות נגד דיכאון המעכבות קליטה מחדש של סרוטונין הן הקו הראשון לטיפול בתסמונת.
- תרופות משתנות – תרופות משתנות מסייעות להפחתת התסמינים הנלווים לתסמונת בדגש על גודש בשדיים, בצקות וכאבי בטן.
- גלולות למניעת היריון – גלולות למניעת היריון מסוגים שונים נמצאות בשימוש נרחב כטיפול בתסמונת.
- תכשירים פרוגסטינים ואסטרוגניים – הכוונה היא למשל להתקן תוך רחמי המשחרר פרוגסטרון, לשתלים תת עוריים המשחררים אסטרוגן ולרטיות המוצמדות לעור, המשחררות אסטרוגן.
- זריקות למניעת ביוץ – בנשים הסובלות מדיכאון חמור על רקע התסמונת, ניתן לשקול לדכא את הציר תת הרמה – בלוטת יותרת המוח-שחלות באמצעות הזרקת GnRHa (אנלוג של Gonadotropin Releasing Hormone).
- טיפולים שאינם תרופתיים – ישנם דיווחים רבים מספור בספרות המחקרית בנוגע לטיפולים שאינם תרופתיים, אך היעילות של רובם מוטלת בספק. למעט ביצוע פעילות גופנית אירובית במשך עשרים דקות לכל הפחות, שלוש פעמים מדי שבוע וצריכה של דיאטה עשירה בפחמימות מורכבות, אין כל הוכחה ליעילות של טיפולים שאינם תרופתיים.
